באילו מקרים אין צורך להוכיח נזק בעניין לשון הרע

"חיים וממות ביד הלשון" – כך אומרת האמירה העתיקה, ואכן מילים יכולות להכאיב, להזיק ובמקרים קיצוניים לגרום לפגיעה קשה בנפש ולנזק אמיתי באיכות החיים. בשנים האחרונות, מתוקנים חוקי לשון הרע והוצאת הדיבה, בעיקר כאשר ישנה נפיצות בכול הנוגע לדרך בה אפשר לפרסם מידע.

פרסום כזה יכול להתרחש במגוון פלטפורמות, בעוד שרשתות חברתיות, מגזינים, עיתונים, מדיות שונות ובעיקר האינטרנט-  מספק את הדרך הפשוטה והקלה: להעביר מידע שקרי או אמיתי אודות אחרים.

אבל מהו חוק לשון הרע?

חוק זה שעוגן בחוקי מדינת ישראל בשנת 1965 -נוגע אל הפצת מידע – גם הוא הוא אמיתי – בזדון ומתוך כוונה להזיק לאחר. הפצת המידע האישי או הסודי כמו גם הפרטי של גוף, של אדם, חברה, מוסד או ארגון – יכולה להתפרש כלשון ברע ולגרור תביעת לשון הרע הכוללים עונשים כמו קנסות כבדים, פיצויים שיצטרך הנתבע לשלם לתובע, כמו גם עונש של עד שנת מאסר אחת. בכך צריך להיות זהירים לגבי הפצה של תכנים – גם אם הם נכונים.

באילו מקרים אין צורך להוכיח נזקים בעת לשון הרע?

אחד התיקונים שעבר חוק לשון הרע, נוגע ליכולת לקבל פיצויים, גם ללא הוכחת נזק, עבור מי שנפגע. בכך ניתן לתבוע מוסדות, ארגונים, עסקים ואנשים פרטיים שהפיצו מידע (גם אם אמיתי) בציבור.

במקרים בהם נגרם נזק כלכלי, פיזי או נפשי – לא יצטרך התובע להוכיח את הנזקים או את שווי הנזק, אלא לטעון ולהוכיח את טענותיו על ידי עורך דין נזיקין. לאחר שלב הטענות, יפסוק בית המשפט את גזר הדין בהתאם לראיות, לטענות ולשאר תביעות. בכך, מי שהפיץ את המסרים, הפרסומים והתכנים – עלול להיקנס בקנס של עד 50 אלף שקלים ולהסתכן במאסר של עד שנה אחת.

לסיכום, אם אתם נתבעים או התובעים בנושאים של לשון הרע או תביעת דיבה ללא הוכחת נזק– רצוי תמיד להיעזר בשירותים של עורן דין לדיני נזיקין על מנת לקבל ליווי ייעוץ וייצוג בבית המשפט, זאת בעת הצורך.